לרגל סיום תפקיד ראש החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך וראש המגמה לחינוך, חברה ותרבות שמילאה פרופסור רבקה איזיקוביץ בשלוש השנים האחרונות, ולכבוד חניכת אתר המגמה המחודש, שאלנו את פרופסור איזיקוביץ מספר שאלות. השאלות נשאלו גם על המגמה וגם עליה עצמה כחוקרת ומומחית שמשפיעה רבות על שדה החינוך. הראיון התבסס על ראיון קודם שנערך עימה לפני מספר שנים. פרופסור איזיקוביץ הוסיפה לדבריה הקודמים תובנות והבהרות מהתקופה הנוכחית, והטקסט המובא כאן הוא שילוב של שני הראיונות.

לגבי מטרת המגמה - לדעתי, מטרת המגמה היא להציב את העשייה החינוכית בקונטקסט רחב ככל האפשר. אני מנסה ליישם זאת בקורסים שאני מלמדת באמצעות הגישה האנתרופולוגית ההשוואתית. זאת לשם פיתוח חשיבה מקיפה וביקורתית על המפעל החינוכי. אנתרופולוגיה של חינוך זו נקודת חיבור בין דיסציפלינה בסיסית לחינוך, מה שהופך אותה ליישומית באופן מיידי. לגישה זו יש הרבה מה להציע לחינוך כי לומדים להיות צופים, משתתפים ומכבדים את מי שממול. זו גישה שמונעת הסתכלות מתוך הטיות וסטריאוטיפים. פתיחות, רצון להתכוונן לאן שהאנשים שמולך נמצאים, להתאים את עצמך. זה חשוב במיוחד בחינוך בלתי פורמאלי וגם בחינוך הפורמאלי.

חשוב לי שמסיימי המגמה יהיו בעלי אוריינטאציה בין-דיסציפלינארית, יוכלו להביט על מסגרות קיימות בצורה מאתגרת ויהיו מסוגלים להציע יוזמות ואלטרנטיבות לקיים. אני גם משתדלת שהלימוד יהיה מתוך כייף ופתיחות- מתוך דיאלוג מכבד בין מורה לתלמידים. אני דוגלת בלימוד מתוך גילוי, פיתוח האינטלקט וההשכלה הכללית.
חשוב לי גם שהתלמידים יצאו מן האוניברסיטה עם נדוניה אינטלקטואלית עשירה לשימוש בחייהם בעתיד מעבר להכשרה פרגמטית ממוקדת. אני מקווה שאנשים יוצאים מכאן עם ראש ששואל שאלות ויכול להציע פתרונות. אני משתדלת להציג את חומרי הלימוד בקונטקסט הקשרי, מפני שאני מאמינה בלמידה הקשרית, מנסה לחבר בין הפן המחקרי וההוראתי. אני משתמשת בטקסטים שלי לצורך ההוראה, גם כי אני פונה לניסיון המחקרי שלי לשם הדגמה וגם משום שלא קיים חומר אתנוגרפי כמעט על התנסותם של צעירים מהגרים בהקשר החינוכי-הישראלי, ועל דרכים להתמודד עם בעיותיהם הייחודיות. אלה הם מוקדי מחקרי בשנים האחרונות.
בהקשר להשפעת מחקרי על השדה ניתן לומר, כי הנושאים אותם אני חוקרת יישומיים: משום שאני עוסקת הן בפיתוח ראייה אתנוגראפית בקרב אנשי חינוך והן ביחס למהגר במערכת החינוך. מודלים, המנחים קליטת תלמידים עולים, שפיתחתי, מיושמים בשטח. ברבים מן המחקרים אני משתפת את הסטודנטים שלי שחלקם הגדול אנשי חינוך, כך שהניסיון שלהם מעשיר גם אותי וגם את המחקרים. זה חלק מן ההדדיות שדיברתי עליה קודם. במחקר עם התלמידים כשמגדירים נושאים תמיד מנסים למצוא מה מעניין אותם, מאיפה הם יוצאים. מה שדה המחקר וסוגיות המחקר שהכי יתאימו להם מבחינה אישיותית ומבחינת נגישות לשדה.דרך אחרת שבאמצעותה אני מצליחה להשפיע על השדה היא באמצעות ועדות וגופים ממלכתיים בהם אני יושבת ומנסה להשפיע על קביעת מדיניות "נאותה"-הומנית- בתחומי מומחיותי. דרך נוספת היא דרך התלמידים שלי: דוקטורנטים ומסטרנטים שהכשרתי ושיושבים כיום במקומות המאפשרים להם להשפיע על עיצוב מדיניות ועשייה במערכת החינוך.