שגרירי המגמה

ג'מאל שווי

ג׳מאל שווי
עבודה ולימודים קודמים:
בעבודתי אני מורה לחינוך גופני ורכז חינוך חברתי קהילתי בבית הספר הרב-תחומי כסרא - סמיע. בנוסף אני מנחה בחינוך החברתי קהילתי במחוז צפון תחום תלמידים ונוער. למדתי בסמינר אוהלו במגמה לחינוך חברתי קהילתי לאחר מכן סיימתי תואר ראשון במכללה האקדמית בוינגייט. בהמשך השלמתי קורס מנהלי בית ספר של משרד החינוך במכללת גורדון.

על המגמה:
על המגמה - בחרתי במגמה לחינוך, חברה ותרבות כי חיפשתי תואר שני שישלים לי את התמונה עם הניסיון שלי בפועל מול התיאוריה החדשה - תואר שיעסוק בחינוך רב-תרבותי ובלתי פורמאלי, שמשיקים לעבודתי. הקורסים תרמו לי המון בתחומי רב תרבותיות, חינוך לערכים ותרומה לקהילה. קורסים נוספים תרמו לי בפן האישי להעשרה והרחבת הראיה הכללית על חינוך. הלימודים במגמה פתחו לי אופקים חדשים וראיה מקצועית ואקדמית לעבודה שלי בבתיה"ס, במרכזי נעורים ובחינוך הבלתי פורמאלי אחרי הצהריים ,לכן אני מאוד ממליץ על לימודים באווירה של קהילה, חברותא ותמיכה אחד בשני.
אני מקווה בזכות הניסיון שצברתי והתואר להיות חלק מהמנהיגות החינוכית של מחוז צפון ושל המגזר הדרוזי. אני רואה בתואר מקפצה לתפקידי מנהיגות, פיקוח והדרכה בתחום. עמיתים שלי מהשטח פונים אלי ואני מהווה להם כתובת מקצועית בנושא חינוך חברה ותרבות. חיברנו את התיאוריה לפרקטיקה והמון דברים יפים יוצאים מזה. אני תמיד ממליץ על המגמה למודרכים שלי בבתי הספר ובחינוך הלא פורמאלי. הלימודים במגמה מתאימים לדעתי לכל מי שעוסק בהוראה בתחום הבלתי פורמאלי בבית הספר או מחוצה לו ומעוניין לפתח תחומים של מנהיגות נוער, התנדבות ומעורבות חברתית, מורשת ורב תרבותיות.
דואר אלקטרוני לשאלות: jamal812 בג'ימייל

אפרת קוגן

אפרת קוגן

על עצמי:
אני מנהלת מעון נעמת ביוקנעם, תפקיד מאתגר ומורכב שכולל בתוכו התמודדויות שונות וגם רגעי סיפוק ונחת. תפקיד המשלב בתוכו הקניית הרגלים, גישות חינוכיות, חוגים לילדים ועוד. לפני כן, עסקתי בתחום החינוך הבלתי פורמלי במשך 3 שנים כמדריכה בקבוץ משמר העמק בגילאי א-ג' ולאחר מכן גם בגילאי ד'-ו'. בעקבות העבודה נחשפתי לעולם החינוך הבלתי פורמלי והלכתי ללמוד את התואר השני במגמת חינוך, חברה ותרבות בחוג למדיניות ומנהיגות בחינוך. עולם תוכן זה מעניין ומאפשר לחשוב מחוץ לקופסה, לגלות יצירתיות ובעיקר נותן המון נחת וסיפוק.


על המגמה:
נחשפתי לתחום זה והתחלתי לחפש מסלולי לימוד במכללות ובאוניברסיטאות. התרשמתי מאוד מהמגמה ומהקורסים שמוצעים בה. תוך כדי לימודים נחשפתי לעוד תחומים שאפשר לעסוק בהם שלא הכרתי. המפגש עם המרצים והסטודנטים פתח חלון הזדמנויות ועולמות תוכן שונים ומגוונים שניתן לעסוק בהם (פרויקטים חברתיים, עמותות מיוחדות ועוד) המגמה משלבת קורסים בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי ומראה עד כמה חשוב לחבר בין שני עולמות אלו.

לפרטים נוספים על לימודי במגמה, ניתן לכתוב אלי ל- fefush בוואלה co il.

רויטל כץ - פדה

שמי רויטל כץ - פדה. אני סטודנטית לתואר שלישי בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, במגמת חינוך, חברה ותרבות.

רויטל כץ - פדהקצת על עצמי:
אני עובדת בתחום החינוך הבלתי פורמאלי מזה כ-15 שנים, ובשנים האחרונות גם לומדת וחוקרת את התחום.
התחלתי את דרכי החינוכית בשנת 1999, בסוכנות היהודית בתנועת "יהודה הצעיר", בהדרכת קבוצות נוער מחו"ל, במקביל ללימודי לתואר ראשון בחינוך והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 2004 יצאתי במסגרת אגף מחנות הקיץ בחמ"ע של הסוכנות להדריך במחנות קיץ ברוסיה ובאוקראינה. במשך 3 שנים ריכזתי את תנועת הנוער של התנועה ליהדות מתקדמת (נוער תל"ם), בקהילת 'כל הנשמה' בירושלים. כ-200 ילדים ונוער שהיו מגיעים לפעילות שבועית ומחנות קיץ ברוח ערכי היהדות הליברלית. בשנת 2005 התחתנתי ועברתי לחיפה. בה נולדו שתי בנותיי המקסימות. בחיפה המשכתי את העיסוק בחינוך יהודי בלתי פורמאלי, כמורה ומנחה במרכז חינוך ליאו באק. בשנים אלו אף השלמתי תעודת הוראה בחינוך מיוחד במכללת גורדון. בשנת 2010 חזרתי לאקדמיה ללימודי תואר שני עם תזה, באוניברסיטת חיפה, בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, במגמת חינוך, חברה ותרבות.

על הלימודים במגמה:

במגמה מצאתי תכנית לימודים מעשירה ומאתגרת, שפתחה בפנינו עולמות תוכן חדשים. בנוסף, סגל המגמה העניק ליווי ותמיכה שסייעו לכולנו במהלך לימודינו. מצאתי במגמה בית חם ומוקד של מחקר אקדמי עשיר של תחום החינוך הבלתי-פורמאלי.

עבודת התזה שלי לתואר שני, בהנחייתו של ד"ר איימן אגבריה, עסקה במעורבות האגודה לזכויות האזרח בחינוך, תוך התמקדות בחינוך לאזרחות ובחינוך לזכויות אדם. במקביל ללימודיי אני עובדת כעוזרת הוראה ומחקר בחוג ומרכזת את הקליניקה למנהיגות ומדיניות בחינוך, בהובלתו של ד"ר אגברייה. הקליניקה למנהיגות ומדיניות בחינוך, היא קורס משולב עשייה לתלמידי תואר ראשון שנה ג' בחוג, החוקרים סוגיה חינוכית-חברתית ולומדים את האופן בו ארגון אזרחי/ציבורי מתמודד עם הסוגיה, וכותבים נייר מדיניות בנושא המציע חלופות מקוריות לפתרון.

במקביל לסיום לימודיי לתואר שני, הצטרפתי בסוף שנת 2013 לצוות מתנ"ס קהילת הדר בחיפה. שכונת הדר היא שכונה אשר ירדה מנכסיה בעשרים השנים האחרונות בעקבות הגירה של אוכלוסייה חזקה לכרמל, הזדקנות האוכלוסייה והתהליך הרחב יותר של דעיכת רחובות ראשיים במרכזי ערים ושכונות, ומעבר של עסקים ומסחר לקניונים ממוזגים. בשנים אלו קלטה מדינת ישראל את העלייה הגדולה מברה"מ לשעבר, אשר רבים מהם נקלטו בשכונת הדר בחיפה והצטרפו למרקם הרב-תרבותי המאוד מגוון של השכונה, בה חיים ערבים, מוסלמים ונוצרים ויהודים חילוניים, דתיים-לאומיים וחרדים - צעירים, מבוגרים, ממעמד סוציו-אקונומי בינוני ונמוך. מרקם חברתי זה יוצר מורכבויות ואתגרים חברתיים וחינוכיים - של עבודה עם ילדים ונוער על רצף הסיכון, מפגש עם אוכלוסייה מבוגרת ואוכלוסייה ענייה, ומפגש בין תרבותי, טעון ולעיתים אלים. פרויקט 'נהדר בהדר', אותו אני מרכזת, הוא פרויקט שיזמה עיריית חיפה לפני כשלוש שנים, שמטרתו למשוך צעירים אקדמאים להתגורר בשכונת הדר וליזום פרויקטים חברתיים בתוך השכונה בתמורה למלגה. מטרה נוספת של הפרויקט הינה לעודד אקדמאים צעירים להישאר לגור בחיפה בתקופה שאחרי סיום התואר, תקופה שבה יש נטייה להגר למרכז. מתוך העבודה בשכונת הדר, החלטתי להעמיק במחקר אקדמי בנושא התחדשות עירונית דרך הפריזמה של חינוך ופיתוח קהילתי. בכך עוסקת עבודת הדוקטורט אותה אני כותבת בימים אלו בהנחייתם של ד"ר איימן אגבריה מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך וד"ר רוני סטריאר מהחוג לעבודה סוציאלית.

דוא"ל לשאלות : revitalkatz בג'ימייל


דועא זועבי-ח'טיב

עבדתי כמורה להיסטוריה במשך 23 שנים בחטה"ב בנצרת וארבע שנים כמדריכה של מחוז צפון. מתוך מה שראיתי בכיתות החלטתי ללמוד חינוך מיוחד, מאחר והרגשתי שמורה בחינוך פורמלי צריך שתהיה לו את המודעות לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים שיושבים בכיתות רגילות. צעד זה העשיר את הניסיון החינוכי שלי, ותרם לי ולאוכלוסיית התלמידים המיוחדים שלמדה אצלי בכיתה רגילה. כאן, התחלתי להרגיש את החשיבות והצורך של גיוון חינוכי כולל ומקיף. הרעיון של גיוון ושילוב ענפים שונים בחינוך משך אותי והחלטתי שאני ממשיכה את לימודי התואר השני שלי בחינוך בלתי פורמלי במגמה לחינוך חברה ותרבות. הלימודים בחוג חשפו בפניי תחומי ידע חדשים ומעניינים שלא הכרתי קודם. המרצים הנהדרים והיחס החם אפשרו לי לפתח ראייה חינוכית ביקורתית רחבה יותר תוך כדי עיסוק במגוון רחב של סוגיות חינוכיות וחברתיות שונות. התזה שכתבתי ושזכתה בהצטיינות, בהנחייתו של ד"ר איימן אגבאריה, נוגעת בדיוק במשמעות החברתית של סוגיה חינוכית מורכבת - "חינוך הצל" בחברה הערבית, והוא נוגע לי גם כאשת חינוך וגם כאמא לתלמידים. מכיוון שהרגשתי שהלימודים העשירו אותי ותרמו להתפתחותי המקצועית, ונהניתי מאוד מהם ומהיחס החם של המרצים, אני מתכוונת להמשיך את לימודי התואר השלישי שלי בחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך.
dawa zuabi
דועא זועבי-ח'טיב (מימין) וראש המגמה ד"ר דבי גולדן בטקס קבלת התואר


 חגית לו

עליתי מסין לאחר שסיימתי תואר ראשון בחינוך.
את לימודי ההמשך -  תואר שני בחוג מנהיגות ומדיניות בחינוך, במגמה חינוך חברה ותרבות, למדתי באוניברסיטת חיפה.
הלימודים בארץ היו מאוד מעניינים ואפשרו לי לגלות את ההבדלים הבינתרבותיים בהשקפות ובערכים, ולהכיר טוב יותר את ההקשרים הבין תרבותיים בחינוך.
האינטראקציה שלי במהלך הלימודים עם אנשים מרקעים תרבותיים מגוונים באמצעות תוכניות שונות, הגדילה את העניין שלי בחינוך השוואתי בין סין וישראל.
לימודי התואר השני הקנו לי לא רק בסיס אקדמי משמעותי, אלא גם אפשרו לי להעשיר את ההתנסות שלי במעורבות בפעילויות תרבותיות מגוונות.
המגמה ותוכנית לימודים המגוונת שבה העניקו לי ידע רב בתחומים רבים.

לשאלות - hlu@campus.haifa.ac.il


 שלומי חנוכה 

1.    עיסוק נוכחי והסטוריה אישית (תואר ראשון, מקצוע במהלך הלימודים וכד')
כיום דוקטורנט בפקולטה לחינוך באוניברסיטת מונש (Monash) שבמלבורן, אוסטרליה. נבחרתי כנציג הישראלי בצוות מחקר בינלאומי הבוחן סוגיות גלובליות ומקומיות בבתי ספר המוגדרים כ'סוגה עלית' (Elite Schools).
את התואר הראשון סיימתי באוניברסיטה העברית בירושלים (מדע המדינה והיסטוריה של המזרח התיכון והאסלאם). כבר מהשנה הראשונה של הלימודים התחלתי לעסוק בחינוך (בלתי פורמאלי). התחלתי כמלגאי בתכנית לקרוב לבבות בין דתיים לחילונים ובסופה של השנה הראשונה כבר הייתי חבר בהנהגתה, לקחתי חלק בהעברת ובחיבור סמינרים במנהיגות (ובשלל תחומים אחרים) במרכז מנהיגות הנוער בירושלים, פעלתי במסגרת צוות ההיגוי של המפה הירוקה בירושלים (החברה להגנת הטבע), תרמתי לפעילויות מרכז הנוער לנוער פליט (דרום ת"א), הקמתי וניהלתי מרכז נוער (בגבעתיים).
2.    מדוע בחרת במגמה?
על המגמה לחינוך חברה ותרבות שבאוניברסיטת חיפה שמעתי עוד לפני סיום התואר הראשון. 
שתי נקודות עיקריות היוו יתרון מבחינתי:
א. נתינת הדגש על נקודות מבט אנתרופולוגית וסוציולוגית (בפן האתנוגראפי), תוך שילוב אלמנטים פילוסופיים וביקורתיים. ביקשתי לקחת חלק בלימודים שאינם מוגבלים לתיאוריה  ומנותקים משדה העשייה, שיעניקו לי את האפשרות להבין את המתרחש בפרספקטיבה רחבה יותר (חברה ותרבות), הוליסטית באופייה. תכנית הלימודים לצד הדרישה הבלתי מתפשרת 'לצאת לשטח'  הכריעו את הכף.
ב. החום והיחס האישי, הבלתי אמצעי, בו זכיתי כבר מהשיחה הראשונה שלי עם מירי (מרכזת החוג למנהיגות ומדיניות בחינוך). האנושיות, הדאגה והאכפתיות הרבה אפיינו את מפגשיי הראשונים ושיחותיי המקדימות עם המרצים והצוות האדמיניסטרטיבי של החוג, ויצרו תחושת ביטחון המהווה נוף חריג באקדמיה. אגב, חשוב לציין שתחושות החום והאינטימיות (למגמה נבחרים מספר לא גדול של סטודנטים) הלכו והתגברו במשך שנות לימודיי. מקצועיות משולבת עם אנושיות היא אלמנט מנצח מבחינתי.
3.    מה תרמו לך הלימודים במגמה בפן האישי?
בראש ובראשונה זכיתי להכיר אנשי חינוך יוצאי דופן, מוכשרים ובעלי תודעה פוליטית וחינוכית מפותחת. עריכת מחקר וכתיבת תזה היא תהליך ארוך ולא פשוט, שהוקל במעט כפועל יוצא מאותה האינטראקציה עם חבריי למגמה (בשני המסלולים - זה המחקרי וזה העיוני).  אך מעבר לזה, לטעמי עברתי תהליך ארוך של התבגרות אישית ומקצועית המשולבות האחת בשניה.
4.    ובפן המקצועי?
המרצים במגמה, בחוג ובפקולטה הם בעלי שם בישראל ומחוצה לה. כפועל יוצא, רמת הלימודים גבוהה, ומעודדת חשיבה והתפתחות בתחום הידע (ובתחומים משיקים לו). לתחושתי הלימודים אף תרמו לי בתחום פיתוח מיומנויות חשיבה והקניית כלים פרקטיים ומתודולוגיים. מתוקף היות החוג לא גדול, פרושות בפני הסטודנטים אפשרויות מקצועיות יוצאות דופן. פרט לעבודתי כעוזר מחקר, הוזמנתי לקחת חלק במועצת הפקולטה, מה שחשף אותי לתהליכים המתרחשים מאחורי הקלעים, לתהליך קבלת ההחלטות ולהכרות בלתי אמצעית עם גורמים נוספים בפקולטה.
5.    תאר עבודה בעלת משמעות מיוחדת בשבילך ממהלך הלימודים במגמה
מספר חודשים לאחר תחילת לימודיי התחלתי לעבוד על הצעת התזה שלי ('מבעד לעיני המורה: אסטרטגיות התמודדות של מורות בחטיבת הביניים הממלכתית עם הפרת סדר במהלך השיעור') עם פרופסור רבקה איזיקוביץ' (ראש המגמה והחוג). אגב, את הרעיון למחקר קיבלתי במהלך אחד הקורסים, כששוחחנו על 'תפיסות משמעתיות'. מהלך העבודה היה לא פשוט,והצריך קבלת אישורים מתאימים גם ממשרד החינוך ואחרים. המחקר (אתנוגראפי) ארך כארבעה-חמישה חודשים בהם ליוויתי חמש עשרה מורות משלוש חטיבות ביניים שונות מדי יום, ערכתי ראיונות וקיימתי תצפיות. חשתי שלימודיי במגמה באים לידי ביטוי כמעט בכל פן בכתיבה. אחד הדברים המשמעותיים ביותר היתה ההנחייה.
הליווי המקצועי והמסור של פרופסור איזיקוביץ', לצד התחושה שדלתה תמיד פתוחה בפניי הובילו אותי לרמת מחויבות יוצאת דופן. יתר על כן, שאיפתה 'לחשוב מחוץ לקופסה' ולהצטיין היוו ועודם מהווים נר לרגליי, ומדריכים אותי בעבודתי גם מעבר לים.
6.    למי מתאימים הלימודים במגמה לדעתך?
הלימודים חושפים בפני הסטודנטים עולם תוכן עשיר ועמוק, תוך הכשרה מחקרית אינטנסיבית. מתוך כך, לתפישתי, הלימודים מיועדים למתעתדים לקראת תפקידי ניהול ומחקר. הכרה אינטנסיבית של תחום הדעת הן מבחינה תאורטית והן מבחינה מקצועית יוצרות קונסטרוקציה יחסית רחבה באשר לשאלת המתאימים למגמה.
7.    קשר עם חברים למגמה? חוג? פקולטה?
כפי שציינתי, במהלך הלימודים הכרתי אנשים נפלאים, יוצאי דופן, בעלי תשוקה לשנות את סביבתם. פיתחנו קשר חברי שנותר גם עם סיום התואר. אחד מהנקודות יוצאות הדופן נוגעת דווקא לקשר עם החוג עצמו: כשצוות ההוראה והמזכירות מכירים את הסטודנטים באופן אישי, האינטראקציה שונה, ואינה מסתיימת בסוף התואר. מתוך כך, הקשר עם מנחת התזה שלי (פרופ' רבקה איזיקוביץ') מדהים ותורם לי גם כיום. ברור לי שכשאחזור לערוך את המחקר שלי בישראל, אמצא בחוג דלת פתוחה, עזרה ותמיכה.
לתחושתי החוג תמיד היה ונשאר בית חם עבורי.
לכל שאלה,
חנוכה שלומי

shlomih.mail  (ג'ימייל)
 
קישור לתזה בספריה


 טליה עדי

talia adi
בשנת 2006 סיימתי את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת חיפה בחינוך מיוחד ובסוציולוגיה, במקביל למדתי לקבלת תעודת הוראה לשני המקצועות.

הרגשתי כי עדיין לא מיציתי את לימודיי האקדמאיים והמפגש שלי עם מערכת החינוך הפורמאלית היה אמביוולנטי. לכן החלטתי להמשיך בלימודים גבוהים.

בחרתי במגמה "לחינוך חברה ותרבות" משום שהיא שמה דגש על החינוך הבלתי פורמאלי בו עבדתי במהלך לימודי. הלימודים במגמה חשפו בפניי עולם תוכן בתחומים מגוונים שעיקרם להקנות לבוגרי המגמה ראיית עולם כוללנית ורחבה בתחום החינוך, תוך כדי עיסוק בקשרי הגומלין עם החברה והתרבות.

לדעתי, המגמה מתאימה לאנשים שמעוניינים להשפיע ולשנות ולו במעט את המצב בו שרוי החינוך בחברה הישראלית.

בהמשך ללימודיי החלטתי לעסוק בתחום החינוך הבלתי פורמאלי והניסיון התעסוקתי שלי כולל: רכזת אזור צפון של פרויקט החינוך בארגון "לתת", רכזת אזור צפון של מסלול שירות לאומי לצעירים חילוניים ב"אגודה להתנדבות", תפקידים ניהוליים שונים בעמותת "מרכז מעשה" של קרן רש"י. כל התפקידים כללו ראייה חברתית רחבה תוך כדי יישום אג'נדה חינוכית.

קישור לתקציר התזה בספריה (לסטודנטים רשומים)

talyadi1 (ג'ימייל)


 גופסה קתז

1. עיסוק נוכחי והסטוריה אישית (תואר ראשון, מקצוע במהלך הלימודים וכד')
עיסוק נוכחי: מדריכה ומטמיעה ב"עמותת מתן" בבתי ספר. לפני כן הייתי מנהלת סניף מכללת HITC מרכז הייטק וטכנולוגיה בנצרת. מהשנה השלישית בלימודיי לתואר הראשון (מורה למדעים וביולוגיה ממכללת "אורנים") עד 2009 כיהנתי בתפקידים שונים במרכז הקהילתי הצ'רקסי, החל מניהול אגף נוער בישוב ועד ריכוז והדרכה של תוכניות חברתיות ולימודיות. פעילה בכנסים ומסגרות התנדבותיות ברמת היישוב שלי.

2. מדוע בחרת במגמה?
בלימודיי לתואר הראשון ידעתי כבר שאני רוצה "עוד" , הכוונה- להרחיב את ההסמכה ולשאוף להגיע לדוקטורט וגם לרכוש ידע וכלי מחקר המתאימים לתחומים החברתיים והלימודיים : להתעמק בכל השאלות והנושאים שעניינו אותי- התחום החברתי והלימודי במסגרות הפורמאליות והבלתי פורמאליות, זהות, רב תרבותיות, מיעוטים וכו. שאלות שהטרידו ומטרידות אותי ביומיום. בחיפוש אחר המגמה שתענה על הצרכים שלי, הגעתי ל"חינוך, חברה ותרבות".

3. מה תרמו לך הלימודים במגמה בפן האישי?
ברמה האישית סוג של כאב ופספוס ליוו אותי כשנוכחתי לראות עד כמה הספרות האקדמאית דלה בחומרים על הקהילה שלי, "הצ'רקסית", המגמה נתנה לי את האפשרות להגשים חלום אישי- להוסיף, אפילו אם מעט, לספרות המחקרית על הצ'רקסים.

4. ובפן המקצועי?
קודם כל היכולת להעמיד מחקר ולבצעו מהתחלה ועד הסוף. החשיפה לתחומים ולמרצים השונים במגמה, כל אחד בתחומו, העשירה והוסיפה מאוד. קיבלתי כלים , ראייה ביקורתית ומכילה לתופעות חברתיות, התנהגותיות...והבנות ברמה האישית והבין אישית אשר מלוות אותי עד היום בעבודה ובכל מסגרות החיים.

5. קשר עם חברים למגמה? חוג? פקולטה?
אני עד היום בקשר עם החברים ללימודים, לסגל ולחוג ועם המנחה שלי פרופסור רבקה איזיקוביץ'.

6. תארי עבודה בעלת משמעות מיוחדת בשבילך ממהלך הלימודים במגמה.
העבודות הסמינריוניות היוו בשבילי קרש קפיצה לעבודת המחקר: בייחוד "החיים על הגשר" אצל פרופסור רבקה איזיקוביץ'- בו ניסיתי לתאר את הקושי בו נתקלים הצעירים הצ'רקסים במעבר בין תרבות לתרבות בחייהם בישראל. וכמובן התיזה שהיא היתה העבודה.

7. למי מתאימים הלימודים במגמה לדעתך?
הלימודים במגמה מתאימים לאנשי החינוך והחברה בתחום הפורמלי והבלתי פורמלי, לאנשי מפתח בקהילה, כגון: מנהלים (בתי ספר, מחלקת חינוך, אגפים וכו) , רכזים, יועצים ומדריכים. אפשר לומר כי היא מתאימה לכל אחד בתפקיד ניהולי /ריכוזי הבא במגע עם אנשים מחברות שונות, ובארץ אין מנוס מכך.

8. תכניות מקצועיות/אישיות לעתיד
השאיפה היא להגיע לph.d בנושא שהתחלתי אותו בתיזה ולהשתלב בעולם האקדמיה, במחקר בסגל וכו.

נושא התזה : להיות או לא להיות? - שאלות שאני שואל את עצמי צעירים אדיגאיים-צ'רקסים מתלבטים בנוגע לזהותם
קישור לתקציר התזה
gopsakataz (ג'ימייל)


 חן יערי

chen yaari
כדוקטורנטית וכבוגרת תואר שני במגמה לחינוך, חברה ותרבות אני יכולה לספר שהלימודים במגמה עוסקים במגוון עשיר ורחב של סוגיות חינוכיות תוך התייחסות לנושאים חברתיים ותרבותיים. בכך הלימודים משקפים נאמנה את המציאות החינוכית בה פועלים אנשי החינוך, שאיננה מתקיימת בחלל ריק.

כמו-כן, שימת הדגש של התוכנית הלימודית על פניו השונים של החינוך – הפורמאליים והבלתי פורמאליים, הממסדיים והביקורתיים – אפשרה לי להתבונן מחדש על הסביבה החינוכית העוטפת אותי, ולפתח ראייה ביקורתית ומפוקחת כלפי תהליכים חינוכיים. אלו היוו את אבני הבניין שבזכותם יצאתי לדרכי המחקרית והמקצועית.

לסיום אציין כי לימודיי עברו ועוברים עליי בנעימים בחוג ובמגמה. במגמה פגשתי סטודנטים שהעשירו את תקופת לימודיי הן ברמה האינטלקטואלית והן ברמה האישית, והחברות עימם נמשכת עד היום - אף שחלפו שנים מאז סיום לימודי התואר השני. נוסף על כך במגמה מצאתי יחס מקצועי ורמה אקדמית גבוהה, בד בבד עם רשת תמיכה קשובה וחמה. כל אלו הפכו את תקופת הלימודים לחוויה נעימה, מסבירת פנים ומרחיבת אופקים.

בימים אלה אני עובדת על הדוקטורט שלי בנושא "תפיסות של הורות וחינוך בקרב משפחות ישראליות מטיילות בהודו"


נושא התזה : חנוך לנער על פי דרכו - בחינת תופעת התרמילאות הישראלית למזרח הרחוק מן הפרספקטיבה החינוכית

קישור לתזה בספריה
chenyaari (ג'ימייל)


 תמי אסדו

tami assado
בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד ותואר שני בחינוך, חברה ותרבות. עובדת כמורה במשרד החינוך – מחנכת כיתה של אוטיסטים.הלימודים חשפו בפני תחומי ידע חדשים בחינוך הפורמאלי והבלתי-פורמאלי. כמו-כן, במהלך הלימודים במגמה,נפתחו בפני מגוון פרקטיקות בתחום החינוך המאפשרות ראייה מערכתית על החינוך והחיים בכלל. מאד נהניתי מהלימודים במגמה ומהאפשרות שניתנה לי לבחור קורסים מעניינים במיוחד ומגוונים בנושאים חינוכיים מגוונים
tamy.assedo (ג'ימייל)



 נמרוד סמילנסקי פרידמן

nimrod smilanski

עבודה ולימודים קודמים :

השלמתי תואר ראשון בפסיכולוגיה. עבדתי כמורה במסגרות שונות. היום אני מרצה לפילוסופיה של החינוך באוניברסיטה הפתוחה. בנוסף אני מלווה מנהלים ובתי ספר בתהליכי שינוי רחבי היקף וטווח, גיבוש חזון בית ספרי והעשרה פדגוגית. אני גם עורך מגזין שנקרא "אדם עולם".

על המגמה :
חיפשתי מקום בו אוכל לגעת בנושא של חינוך באופן רחב ככל האפשר. משיחה אישית עם ראש המגמה דאז, ד"ר קלרה סבג, התרשמתי ממגוון הנושאים הרחב במגמה ומהחופש האקדמי הרחב שניתן בה. ראיתי בלימודים במגמה הזדמנות ללמוד, ליצור ולהתבטא.

המגמה נותנת אופק פרופסיונאלי למחקר. פגשתי אקדמאים שהיו מודל לאופן שבו הייתי רוצה להיות בעתיד שלי. המרצים במגמה מהווים מבחר מרשים של אקדמאים כאלה. המגמה מצליחה להישאר מוכוונת מחקר במדעי החברה באופן המקצועי ביותר שיש, ללא פשרות.

המספר הקטן של הסטודנטים וההטרוגניות של המרצים והסטודנטים איפשרו מפגש אינטימי מגוון שהיה מאוד משמעותי אישית ומקצועית.

הלימודים במגמה מתאימים למי שמוכן להחזיק שאלות במובן הרחב ככל הניתן של המילה: עתיד מקצועי מגוון (אפשרות למחקר, ייעוץ ועוד כיוונים) ופתיחות גם במובן נושא החינוך עצמו. הסתכלות ממבט סוציולוגי אנתרופולוגי דורשת ממך יכולת לקחת צעד אחורה ולשאול. לא להיות עם תשובה. צריך סקרנות, רצון לבדוק, להפריד בין עיקר לטפל. הלימודים במגמה מתאימים למי שמוכן או מוכנה להיות כאלה גם אישית וגם מבחינת מסלול קריירה.

נושא התזה : שתי דרכים לדמיון: קריאה ביקורתית של השיח לחינוך החשיבה

קישור לתזה בספריה

Fridmanski (ג'ימייל)



 רשא אבו אחמד

rasha abu achmed
עבודה ולימודים קודמים :
התחלתי את לימודי לתואר ראשון בחוג לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה בחיפה ובנוסף BA כללי. בסמסטר השני התמקדתי בניהול בחינוך כתואר דו-חוגי . לאחר התואר הראשון רציתי להמשיך בלימודי. התלבטתי בין תואר שני במגמה לחינוך, חברה ותרבות לבין לימודי עבודה סוציאלית. מבחינה רוחנית רציתי ואני עדיין רוצה שינוי חברתי, בעיקר במגזר הערבי. אני מאמינה בחינוך בלתי-פורמאלי והתכנית מצאה חן בעיני. גם מבחינה פרקטית למגמה היה יתרון בכך שרציתי להמשיך מיד ללימודי התואר השני למרות גילי הצעיר, ולימודי עבודה סוציאלית היו מותנים בהגבלת גיל ובנוסף מחייבים אותי לתואר ראשון נוסף מלא לפני לימודי התואר השני.


על המגמה :
במהלך לימודי התחברתי במיוחד לקורסים על חינוך חברתי,במיוחד אלה אשר דנו בחברה הישראלית והמיעוט הערבי. אני זוכרת את ההפעלות בקורס חינוך בלתי-פורמאלי לטובה. האווירה במגמה בין הסטודנטים הייתה טובה. הכנסים של המגמה והסיור במוזיאון היו משמעותיים. מבחינת העשרה, עניין, מחשבה והכרת מחקרים הלימודים פתחו לי הרבה דלתות והייתי רוצה להמשיך במחקר. מבחינה מעשית, ההערכות הדלה לתפקידים בחינוך הבלתי-פורמאלי בתוך החינוך הציבורי במקום בו אני גרה, ששם השאיפה שלי לעבוד ולהשפיע, מקשים עלי במציאת עבודה קבועה בתחום. בכל זאת התקבלתי לעבודות בתחום בזכות העובדה שאני בעלת תואר שני, והעובדה שהוא מאוניברסיטה מרשימה את המראיינים.

למי מתאימים הלימודים במגמה:
הלימודים במגמה מתאימים בעיני לאנשים בעלי אמונות משלהם שברצונם לחולל שינוי ולעצמאים שמאמינים שהשינוי לטובה בחברתם יבוא דרך העשרת הידע והעלאת המודעות אצל הציבור הרחב לגבי הסוגיות השונות שברצונם לדון בהם. הלימודים מתאימים לאנשים שמאמינים בהשכלה הגבוהה בתור הגרעין המרכזי שיכול לקדם את האנושות. הלימודים במגמה מאוד יועילו לאלה שרוצים לשנות את המדינה, הישוב או את בית הספר,אבל קודם לכן לאלה שמוכנים גם לשנות את עצמם על מנת לשנות את האחרים .

Rasha_abuahmad (הוטמייל)


 אתי שטיינר

eti steiner
סיימתי את לימודי ההוראה בשנת 1993 ומאז עבדתי שנים כמורה ובתפקידים ניהוליים בבית הספר. את רוב שנות עבודתי כמורה עשיתי בארה"ב ונהניתי מכל רגע. כאשר חזרנו לארץ, רציתי להמשיך את לימודיי בתוכנית שתעניק לי אפשרות ללמוד ולהתפתח גם בנושאים חברתיים ותרבותיים. המגמה לחינוך חברה ותרבות ענתה על הצרכים הללו. סיימתי את לימודי המגמה בהצטיינות במסלול עם תזה, נושא המחקר שלי היה משפחות שחוזרות משהות ממושכת במדינה אחרת. המגמה איפשרה לי להישאר בתחום החינוך תוך שילוב אספקטים חברתיים ותרבותיים שבפועל, בעבודת השטח, לא ניתנים להפרדה. הם קשורים ומשפיעים זה על זה ונותנים לנו, אנשי החינוך, תמונת מצב הוליסטית יותר.


אשמח לענות על שאלות. בהצלחה !

נושא התזה : מהגרות לארץ המולדת חוויותיהן של נשים ישראליות במעברים בין תרבותיים והסתגלותן המחודשת לארץ מולדתן

קישור לתקציר התזה

Etriks (ג'ימייל)