שם הפרוייקט:

בין הפטיש לסדן: שלוש נקודות מבט עכשוויות על נוער, טכנולוגיה וחינוך

מובילי הפרויקט:

ד'ר יותם חותם, חבר סגל, התוכנית לחינוך, חברה ותרבות

פרופ'  Joris Vlieghe, חוקר באוניברסיטת לובן, בלגיה - מרכז מחקרי לחינוך חברה ותרבות

    דוקטורנט, אוניברסיטת לובן, בלגיה ,Jesse Torenbosch

תיאור ההיבט המחקרי של הפרוייקט:

פרויקט זה מבקש להצליב שלוש נקודות מבט שונות על "נעורים", טכנולוגיה וחינוך. מחלוף המאה ה- 19, מושג הנעורים שימש כקטגוריה תיאורטית מרכזית בהגות האירופאית המודרנית, ופעמים רבות, נתפס כסמן לשינוי ומרידה במציאות החברתית, הפוליטית והחינוכית וככח מהפכני. מרכזיות ה"נעורים" מיוצגת במגוון רחב של דיונים פילוסופיים ותיאורטיים לאורך המאה ה- 20: מ"מטפיזיקת הנעורים" של וולטר בנימין, דרך הארכיטיפ "הצעיר הנצחי" של יונג, ועד "הנעורים של ישראל" של לוינס. ברם, על רקע השינויים החברתיים והפוליטיים בני זמננו, אנו סוברים כי הכוח המהפכני של הנוער - הרעיון העומד מאחוריו, כמו גם תנאי האפשרות להביאו לידי ביטוי - עלול להיות בסכנה. זאת במיוחד לאור הדיגיטציה הגוברת של החברה והחינוך (כפי שהועצמו במשבר הקורונה, ונמשכים גם היום). אנו מציעים אפוא לבחון את הקשרים המורכבים שבין נעורים, שינויים טכנולוגיים, וחינוך מנקודת מבט פילוסופית. נקודת מבט כזו נעה מעבר למבט תיאורי, פסיכולוגי, או סוציולוגי בלבד (כנהוג, לעתים קרובות, במחקר). לשם כך, הפרויקט מדגיש שלוש נקודות מבט פילוסופיות שונות הנוגעות לקשרים מורכבים אלו. נקודות מבט אלו מבקשות להצביע על הדברים אליהם אנו צריכים להיות מודעים, או להצביע על חזון להגשמתם בעתיד (הקרוב), והן עושות זאת תוך השראה מעבודתם של בנימין, ארנדט, אגמבן והוגים אירופיים נוספים.

The concept of “youth” served as a central theoretical category in modern continental thought, many times deployed as an emblem for a “break” with and a revolt against the social, political and educational reality. This centrality of youth is represented in a wide range of philosophical and theoretical discussions throughout the twentieth century and across disciplines – from Benjamin’s “Metaphysics of Youth”, over Jung’s archetype of “”Puer Aeternus, to Levinas’ “The Youth of Israel”. This project brings together three different perspectives on youth, technology and education against the background of the concern that in today’s world, and especially due to the digitization of society (as evidenced by the pandemic), the revolutionary force of youth might be at threat. The three contributions all develop a philosophical perspective, rather than giving a mere descriptive or sociological account (as is often the case). They address in various ways the question of what we might need to be aware of or hope for to happen in the (near) future, drawing on the work of Benjamin, Arendt, Agamben and other related continental thinkers. 

תיאור ההיבט המחקרי של הפרוייקט:

פרויקט זה מתמודד עם משבר הליברליזם ועם עלייתם של חזונות חברתיים ופוליטיים חדשים בישראל, בארה"ב וברחבי העולם. אנו טוענים כי תיאורטיקנים כמו גם שחקנים פוליטיים המקדמים ערכי "פוסט-ליברליזם או "אי-ליברליזם" מציעים למעשה אלטרנטיבה המטשטשת את ההבחנה בין שלוש קטגוריות יסוד: החוק, המדינה והעם. לפיכך, החוק נתפש לכל מה שמשרת את האינטרסים של "העם" ואילו המדינה מופקדת על ביצועו. חזון זה מושרש בתיאולוגיה פוליטית הרואה בעמים יצירות אלוהיות, ושימורן כמעשה קדוש שהגשמתו גובר על כל שאר החוקים. אנו סבורים כי הארת הממדים התיאו-פוליטיים של החזון הפוסט-ליברלי הכרחית הן כדי להבין את המשיכה הגלובלית שלו והן להציע חלופה בת קיימא.

This project takes issue with the crisis of liberalism and with the rise of  new social and political visions in Israel, the US and around the world. We argue that the champions of what is called post-liberalism or "iliberalism" offer an alternative that collapses the distinction between three fundamental categories, the law, the state and the people, when the law becomes whatever serves the interests of “the people”, with the state charged with its implementation. This vision is rooted in a particular political theology that regards nations as divine creations and their preservation a sacred act whose fulfillment overrides all other laws. Understanding the theological dimensions of the post-liberal vision is necessary both to grasping its global appeal and offering a viable alternative 

קישורים רלוונטיים:

https://www.newstatesman.com/the-weekend-essay/2023/04/dangerous-minds

https://emorinstitute.org/tag/long-read/

תיאור ההיבט המחקרי של הפרוייקט:

כיצד מתווך ידע דתי בעידן הדיגיטלי? כיצד פועלים אנשי אמונה כדי לגייס מאמינים ולחנך אותם באמצעות תיווך המשמעות של מקומות קדושים? שאלות אלו ניצבות במרכז הפרויקט המחקרי שלי. מנשיאת דְּרָשׁות המשודרות באינטרנט, ועד להוצאות להורג המוניות של ארגון 'המדינה האיסלאמית' (דאעש), סמכויות דתיות ותנועות כריזמטיות נוטות כיום לפנות לווידאו ולאמצעי המדיה החדשים בניסיון לשדר רעיונות תרבותיים ופוליטיים, להתחרות על תשומת לבם של משתמשי האינטרנט, ולתווך את החוויה הדתית בת זמננו. מחקר זה בא לבחון את טבעם של סרטוני הרשת כערוץ מרכזי להפצה וחינוך המוני של תפישות עולם וניהול משא ומתן של משמעויות באמצעות תקשורת-מתווכת-וידאו. המחקר מתמקד במקרה הקתולי-נזירי בישראל, ומבקש לבחון את צמיחתם של אמצעי הניו מדיה כזירה מרכזית להפצת ידע דתי. כמו כן, אנו בוחנים את מקומם של מנהלי הרשתות הדתיות כמי שאמונים על חינוך דתי בעידן המידע.

במסגרת המחקר אנו מקיימים ראיונות עומק עם שתי קבוצות קתוליות שחברו לעבודת מדיה משותפת בארץ הקודש: נזירים ממסדר הפרנציסקנים בישראל ונזירים מתנועת הקנסאו נובה (Canção Nova) הברזילאית. אנו עושים שימוש בניתוחים סמיוטיים-פרשניים של תוצרי עבודתם (סרטוני ווידאו, שידורים ישירים, תמונות, אתרי אינטרנט ואינסטגרם, מצגות בסביבות של מציאות מדומה). הנתונים שנאספו יוצרים מצע עשיר לניתוח הדרכים בהן קבוצות קתוליות באופן ספציפי, ודתיות באופן כללי, פועלות באופן מאורגן במרחב הדתי-חינוכי הצומח במאה ה-21 במטרה להשפיע על אמונות, תפיסות והתנהגויות של יחידים וקבוצות.

המחקר זכה למימון מהקרן הישראלית למדע (ISF), ולתמיכה נוספת מהאיחוד האירופאי באמצעות קרן מארי קירי.

קישורים רלוונטיים:

http://cyber-youth.blogspot.com/2018/05/digital-gates-to-holy-land.html

מובילי הפרויקט:

ד'ר אורן גולן, החוג ללמידה הוראה והדרכה והמגמה לטכנולוגיות בחינוך, והחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה

פרופ"ח אילת ברעם צברי, ראש קבוצת המחקר לתקשורת המדע ולהוראת הביולוגיה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל.

פרופ' יריב צפתי, ראש החוג לתקשורת, אוניברסיטת חיפה

תיאור ההיבט המחקרי של הפרוייקט:

מדע וטכנולוגיה ארוגים בחיי היומיום של אזרחים בני זמננו, ומידת השליטה בידע מדעי נתפשת, לפיכך, כמועילה לקבלת החלטות מושכלות הן ברמה האישית והן בזו הקהילתית. עם זאת, השליטה בידע מדעי מעורערת בקרב קבוצות דתיות וקהילות מסוגרות, כולל קהילות החרדים בישראל, הרואות, לעיתים, בידע זה איום על אמונותיהם, דרכי חייהם וגבולות קהילתם. מטרת המחקר המוצע ללמוד כיצד ידע מדעי זוכה בלגיטימציה בקרב הקהילה החרדית בישראל. מחקר רב-תחומי זה מתבסס על שיתוף פעולה בין שלושה חוקרים ראשיים המביאים עימם ידע תיאורטי ואמפירי מתחומי מחקר הדת, התרבות (לרבות ניסיון במחקר אמפירי על הקהילה החרדית), התקשורת, החינוך המדעי ותקשורת המדע. השלכות למדיניות בהקשר זה כוללות הכלת המגזר החרדי בחברת המידע והמדע, הרחבת החינוך המדעי הבלתי פורמלי תוך שיח עם גורמי הסמכות (העיקרית והמשנית) בחברה החרדית, ויצירת תשתית והבנה לקראת חציית גבולות פנים-קהילתיים באמצעות שיח אודות החינוך מדעי בחברה החרדית מרובת הפנים.

המחקר זכה למימון ממשרד המדע.

שם הפרוייקט:

מושג העצמי בקרב בוגרים אשר התחנכו בילדותם בפנימיות טיפוליות ל"ילדים בסיכון" (עבודת דוקטורט)

מובילי הפרויקט:

אלין פרנצטמן-ספקטור

תיאור ההיבט המחקרי של הפרוייקט:

מחקר זה מציע לבחון את האופן שבו בוגרי הקטגוריה "נוער בסיכון", אשר הוצאו בצו בית משפט או בהמלצת מחלקת הרווחה העירונית-מקומית, חווים את עצמיותם שנים לאחר איוש הקטגוריה הזו. לשם הבנה מורכבת יותר של בחינה זו רואיינו בוגרי פנימיות טיפוליות שהתחנכו בעשורים שונים מאז הקמת מדינת ישראל (1948) ועד ימינו.

קישורים רלוונטיים:

https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/09518398.2020.1828648?casa_token=LX1AoUr2l_cAAAAA:egL-5LcqYpnQxATrygazstI5V_pm1ResfWAy5KHtERme1gFIy-8G9Nu2Eyq-oXhAxlUHj6c9pBU

https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/jcop.22351?casa_token=wCvoY0Ks7U8AAAAA:IAfegfScCLypMNeWaLZCvxAxhHxNL8YghUPemQf6bOew314UwqDN8o9cI3wgmquDiC9Tpzmxt6D-Pg

שם הפרוייקט:

Teaching Civics and Islam in the Israeli education system and Arab-Palestinian’ teachers civic and religious identities: Convergences and Divergencies!

מובילי הפרויקט:

Ayman K. Agbaria and Aline Muff

תיאור ההיבט המחקרי של הפרוייקט:

we propose to investigate the intersections between civics and religion, exploring how Arab-Palestinian teachers negotiate their civic and religious identities and how these influence their teaching of these subjects. Our central research questions (which are discussed in more detail on p.5) are: 

(1) How are civic issues framed and taught in religious education and vice versa? 

(2) How do teachers’ conceptions of their civic and religious identities influence their teaching of these two subjects?!

(3) What informs the framing and teaching of civic and religious issues?!

קישורים רלוונטיים:

Sponsored by The Walter-Lebach Institute for Jewish-Arab Coexistence 

https://social-sciences.tau.ac.il/walter-libach/english

תיאור ההיבט המחקרי של הפרוייקט:

כיצד תפיסות צדק במשפחה מקדמות את רווחת המשפחה ונטייתה לעודד התנהגות פרו-חברתית הקשורה לטיפול טובין הציבורי כמו, הבטחת בריאות הציבור בעת המגפה של נגיף הקורונה על-ידי שמירת הוראות הבאות למנוע התפשטות הנגיף